גינון קהילתי הנו מסגרת של עבודה משותפת בין אנשים הגרים בסמיכות (באותו הרחוב,שכונה, רובע) לבין רשות מקומית, עסק או ארגון  (כדוגמת הסניפים העירוניים של החברה להגנת הטבע, המתנ"סים וארגונים סביבתיים נוספים(, לשם יצירת גינה או טיפוחה.

לגינות קהילתיות עשויות להיות מטרות רבות:  גידול תוצרת מזון - ירקות ופירות וכן תבלינים, צמחי מרפא ופרחים.
גינה קהילתית היא מקום מפגש אשר בו אנשים בגילים שונים ורקע שונה זוכים להכיר את שכניהם,להתיידד אתם ולעבוד יחד. לגישת הקהילתיות חשיבות רבה מכיוון שכך ניתן ללכד ולחזק את המרקם הקהילתי ביישוב. מלבד הערך לקהילה, גינה קהילתית היא מעין "עיר מקלט" ובית גידול לצמחים ובעלי חיים מקומיים, ובכך היא עוזרת לשימור הטבע המקומי.
הניסיון בעולם מראה שבגינות קהילתיות מתקיימים אירועים קהילתיים שונים כגון: שוקי איכרים תקופתיים, הופעות מוסיקליות של נוער ואמנים מקומיים, וירידים.
בנוסף לפעילויות חד-פעמיות בגינה, חשוב ליצור מפגשים מתמשכים על בסיס שבועי: חוגים לתושבים,פעילות לקבוצות חלשות )קשישיים, עיוורים ועוד),  אשר פועלות בנפרד ויחד בגינה, הכשרות בגינון אקולוגי, עבודה שוטפת בגינה ועוד.
חשוב להבין שמלבד כמה עקרונות משותפים, כל גינה קהילתית היא בעצם מודל ייחודי ובלעדי, וזאת משום שכל גינה היא מראה המשקפת את התנאים, הרצונות והאופי של הקבוצה המטפחת אותה.
רשויות רבות בעולם מעודדות את תופעת הגינון הקהילתי. בעיר ניו-יורק פועלות כשתי תכניות גינון קהילתי המייצגות 36 גינות. בקנדה 11 ארגונים רשומים עוסקים ישירות או כחלק מפעילותם בקידום גינון קהילתי וחקלאות עירונית.
בירושלים פועלות היום כ- 02 גינות קהילתיות המלוות על ידי סניף החברה להגנת הטבע בעיר, המנהלים הקהילתיים וארגונים סביבתיים.  הפעילות מתקיימת בתיאום עם עיריית ירושלים אשר אף מקצה משאבים לגינות.  ברחבי הארץ יש התארגנויות נוספות.

מנתוני מחקר של ארגונים כגון הארגון האמריקני לגינות קהילתיות עולה שגינה קהילתית:
*  מגבירה את שביעות רצון התושבים מאיכות החיים בעיר/יישוב.
* יוצרת הזדמנות לאינטראקציה חברתית חיובית בין אנשים מרקע שונה.
*  משפרת את חזות היישוב ותדמיתו ומעלה את ערך הנדל"ן המקומי.
*  משמשת מרכז לחינוך סביבתי מעשי לילדים, נוער ומבוגרים.
*  תורמת לסביבה בכך שמפחיתה את נפח האשפה, מאפשרת מיחזור מים ומלמדת
    מנהגי חיים ידידותיים יותר לסביבה.
*  וצרת הזדמנות לפעילות גופנית טיפולית משקמת, ומשמשת מקור הנאה לקשישים,
    נכים ומבוגרים.
* מעודדת ומפתחת העצמה אישית וחוסר תלות  בקרב אוכלוסיות
   חלשות.
*  יכולה להיות מסגרת מונעת עבריינות, אלכוהוליזם וסמים ומסגרת משקמת
    לעבריינים.
* מעודדת ומשמרת מגוון ביולוגי מקומי של בעלי חיים וצמחי מזון מסורתיים.
*  משפרת ומחזקת את הכלכלה המקומית )עוזרת לשמור את הכסף בתוך הקהילה(.
*  מצמצמת הוצאות על קניית מזון ומעשירה את התפריט כמותית ואיכותית.

כיצד מתחילים
הקמת גינה קהילתית איננה פרויקט מסובך או קשה, אולם תכנון מוקדם, מחויבות, זמן והתמדה הם תנאים הכרחיים להצלחה: ההנאה, הסיפוק והתועלת האישית שנובעים מהקרבה לטבע, יבטיחו שהעבודה תהפוך למעשה למעין פעילות נופש המושכת אליה אנשים מתוך תמריץ אישי פנימי ולא מתוך מחויבות.
להלן כמה צעדים ליצירת גינה קהילתית:
א. יצירת קבוצת פעילים: גינה קהילתית איננה "עסק" של אדם אחד או של זוג שותפים, זהו פרויקט בעל היבטים ותחומי אחריות רבים ושונים. הסוד החשוב ביותר להצלחה הנו מציאת תושבים אשר חולקים רצון משותף לקיומה של גינה קהילתית באזור מגוריהם. קבוצה זו תהיה גרעין הניהול המרכזי של הפרויקט - אנשים אחראים שיהיו מחויבים לגינה לאורך זמן ויהוו את עמוד השדרה לתחזוקתה.
ב. מציאת שטח אדמה: מציאת שטח אדמה זמין להקמת גינה קהילתית היא האתגר הגדול ביותר.
מקומות אפשריים לגינה קהילתית הם שטחים פנויים בחצרות בתי ספר, בתי חולים, בתי כנסת, מתנ"סים ומועדונים עירוניים. גם קרקע פרטית יכולה לבוא בחשבון, אולם חשוב לזכור שהשטח צריך להיות זמין כגינה קהילתית לפחות לכמה שנים ורצוי מאוד אף לתמיד.
ג. מציאת תקציב: להפעלת גינה קהילתית דרוש כסף לקניית כלי עבודה, צמחים, ציוד, דשנים, תשלום מסים והיטלים שונים )מים( ולהוצאות שונות נוספות. הקבוצה צריכה להחליט יחד מהו התקציב הנדרש וכיצד לגייס סכום זה. קיימים מקורות מימון שונים כגון קרנות, תקציבים מהרשות המקומית, מענקים מארגונים שונים, תמיכה מעסקים מקומיים )דרך עמותה מוכרת התרומה יכולה להיחשב כמוכרת לצורכי מס(, תרומות ואף מימון עצמי של חברי הקבוצה. מומלץ לחבור לגוף או עמותה מוכרת לניהול התקציב כדי להימנע מאי נעימויות בין חברי הקבוצה לבין עצמם או עם רשויות המס.
חשוב למנות אדם אחד בקבוצה אשר יהיה הגזבר וינהל מעקב בכתב אחר ההוצאות הכספיות.
בניהול ובתכנון נבונים הגינה יכולה אף להפוך לפרויקט הנושא את עצמו כלכלית, וזאת באמצעות מכירת תוצרת זרעים ושתילים, גביית דמי חבר שנתיים וכדומה. אולם, לפחות בשנתיים הראשונות לא כדאי לסמוך רק על מקורות הכנסה פוטנציאליים אלו למימון כל צורכי הגינה.
ד. יצירת מנגנון ניהול: בגינות קהילתיות רבות יש על פי רוב שני סוגי "חברים" - אלו שעבורם הגינה היא ערך אידיאולוגי חשוב ביותר אשר למענו הם מוכנים ומזומנים להקריב זמן וכסף אישי,  ואלו אשר עבורם הגינה היא פרויקט נחמד, רצוי, מהנה ואף מועיל, אולם מעבר לטיפוח ערוגת הירקות שלהם הם לא יתרמו זמן נוסף לניהול הגינה כפרויקט קהילתי.  כדי שהפרויקט אכן יצליח, חשוב ליצור מנגנון ניהולי מאנשי הקבוצה הראשונה )"האידאליסטים"(, אשר בדרך כלל מהווים מיעוט מכלל המעוניינים בפרויקט.
ה. הכשרה וליווי מקצועי: במובנים רבים תהליך הקמת גינה קהילתית הנו תהליך גמיש של למידה עצמית. אולם בתחילת הדרך, במיוחד בכל מה שקשור לגידול צמחים למזון, הכשרה ראשונית וליווי מקצועי חשובים מאוד. הסיבה לכך היא שכישלון בשלב זה עשוי "להוציא את הרוח מהמפרשים" לאנשים רבים, ולהדביק תווית שלילית ליזמה כולה. הדבר המומלץ ביותר הוא לערוך סדנת גינון אורגני לצורכי מזון לכל חברי הקבוצה. כמו כן, מומלץ לצרף לקבוצת הפעילים גנן, אגרונום או חקלאי, שיוכל לחלוק את ידיעותיו וניסיונו עם שאר החברים. חשוב גם לעיין בספרים ובמקורות מידע. ספרות רחבה זמינה באנגלית וכן בעברית, ובספריות רבות ניתן למצוא ספרים אלו. כמו כן, שפע של מידע נמצא ברשת האינטרנט ובמיוחד בפורומים בנושא.
ו. טכניקות לגידול צמחי מזון: בענף הגינון והחקלאות האקולוגית קיימות אסכולות חשיבה ועבודה רבות. חשוב מאוד להבין שאין שיטה אחת המתאימה לכל המקרים אלא טכניקות עבודה שונות המתאימות לתנאי קרקע, אקלים, צמחים, זמן אישי ומשתנים ספציפיים רבים נוספים .מומלץ לקרוא באינטרנט לפני שמתחילים, כדי להכיר את הגישות השונות ולאמץ את הגישה המתאימה ביותר לקהילה.
ז. שיקולים שצריך להביא בחשבון: בהקמת גינה קהילתית יש היבטים שונים שחשוב להביא בחשבון כבר בהתחלה: סוג הקרקע, האקלים, מספר שעות העבודה שהחברים יוכלו לתרום, גודל השטח, השכנים וכדומה. היבטים אלה תלויים בסביבה המסוימת של הגינה והם שונים מאזור לאזור.
כקבוצה, חשוב לשבת יחד ולחשוב על כל אותם גורמים מקומיים כדי למנוע הפתעות לא נעימות בשלב מתקדם יותר. חשוב לעצב תכנית שתקבע היכן ימוקמו ערוגות לירקות )וכמה(, ערמות הקומפוסט והמנבטה, פינות ישיבה והירגעות, מחסן קטן לשמירת ציוד ואגן מים לשתייה ורחצה לציפורים, והיכן יישתלו שיחים ועצים. כמו כן, הקבוצה צריכה להחליט על מטרות הגינה, שעות עבודה, אחריות השקיה, אירועים להפקה וכו' )כל אלו אינם חובה, כמובן(.
ט. צמחים: כל גינה היא מערכת אקולוגית בזעיר אנפין, והצמחים הם לב המערכת. כדי ליצור מערכת אקולוגית בריאה ככל האפשר רצוי מאוד לשלב בגינה צמחים ממינים שונים - חד-שנתיים, דושנתיים, רב-שנתיים )למשל, שיחים ועצים(, וכן לוודא שיהיו פרחים פורחים לאורך השנה. קל מאוד לגדל צמחי מזון מזרעים, שלוחות, קני שורש, ייחורים, פקעות ובצלים ואין צורך להוציא סכום כסף רב על כך. מקורות להשגת חומר צמחי הם משתלות וחנויות כול בו, גינות קהילתיות אחרות, גננים וחקלאים, חברים בעלי גינות וכן דרך החלפות זרעים במסגרת אירועים שיוזמים גופים סביבתיים.
י. כלי עבודה:  כלי העבודה הדרושים לגינה קהילתית הם ידניים ופשוטים ביותר: את חפירה )בעלת כף מלבנית( , קלשון חפירה, קלשון קש, מגרפה, מגרפת דשא, מריצה, דליים )למשל דליי צבע ריקים(,מזמרה, כף ומזלג גננים וצינור השקיה עם ראש מקלחת. זהו הציוד הבסיסי. ציוד ההשקיה יכול להיות מתוחכם ככל שהתקציב מרשה - מחשב השקיה, ממטרות,  טפטפות וכו'  יכולים להיות תוספת מבורכת, אולם כדאי לזכור שציוד משוכלל עלול לעודד גנבות, ולכן אין צורך לרכוש כבר בשנה הראשונה את "המילה האחרונה" בתחום ציוד הגננות.

אחרית דבר
שגת המטרה של יצירת גינות ידידותיות יותר ומעניינות יותר נראית היום אפשרית יותר מתמיד.
צירוף של גורמים: עליית המודעות הציבורית לחשיבות השטחים הציבוריים הפתוחים, ההכרה ההולכת וגדלה בצורך בשטחים איכותיים ובתועלות הצומחות מכך לעיר ולרשות - כל אלה מהווים בסיס לאמונה כי ניתן לעודד תכנון והפעלת גינות טובות יותר, לפתח ולשמר את הטבע העירוני וכן לעודד התארגנויות קהילתיות לטיפוח גינות.
בישראל, מרבית הרשויות עדיין אינן רואות את עצמן מחויבות לשתף את הקהילה. עם זאת, כיום המגמה של שיתוף קבוצות תושבים בתכנון ובקבלת החלטות הולכת ותופסת תאוצה ובמקביל מתרבות גם התארגנויות של תושבים הדורשים השתתפות.  במקרים רבים השיתוף המתקיים אם ביזמת הרשות ואם ביזמת התושבים, מתרחש סביב גינות שכונתיות וגינות קהילתיות,  בהיותן המרחב הציבורי המידי והחשוב ביותר למרקם החיים העירוני.
התארגנויות אלו הן חלק מהתעוררות של מודעות אזרחית שוויונית, אשר פועלת במטרה להשיג חיים ראויים בסביבה שבה אנו חיים. הקצב של תהליך זה עשוי להיות שונה במקומות שונים, אך זוהי מגמה מבורכת ומטרתנו לעודדה ולסייע בקידומה.
אנו מקווים כי מאמר זה מהווה פתח דבר לחשיבה שונה וייחודית על השטחים הפתוחים העירוניים ,וכי בעזרתו ובעזרת מסמכים נוספים נוכל לסייע להמשך המגמה של שיפור באיכות החיים העירוניים בישראל כדי להבטיח סביבה איכותית יותר, לדור הנוכחי ולדורות הבאים.: